עריכת הסכם ממון נועדה בכדי לייצר לצדדים ביטחון, וודאות, וסדר ביחס לרכוש, נכסים, כספים שהבעל או האישה מביאים איתם לפני הנישואין.

הסכם ממון, הפך בשנים האחרונות, לחלק בלתי נפרד מנישואיהם של זוגות רבים בישראל. לא רק כאלו שבפרק ב', אלא גם פרק א' – זוג שמתחתן בפעם הראשונה, אולם אחד מהצדדים מגיע עם דירה וכדו' – עושים הסכם ממון לפני הנישואין, כחלק בלתי נפרד מההכנות לחתונה.

כמה חשוב לערוך הסכם ממון טרום הנישואים  ? הרי הדירה רשומה על שמי מלפני הנישואין, מדוע אם כן אני צריך לערוך הסכם ממון טרם הנישואים ? מהו הסכם ממון ומה המשמעות שלו? האם צריך לאשר הסכם ממון בבית משפט או בבית דין ? כל זאת ועוד, במאמר שלפניכם.

מהו הסכם ממון?

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע בסעיף 1 כך :

הסכם ממון

הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב

כלומר חוק יחסי ממון פותח בהגדרתו של הסכם ממון בין בני זוג. החוק מגדיר שמדובר בהסכם בין בני זוג שנועד להסדיר את יחסי הממון שביניהם. מהו הסדרת יחסי הממון ? בני הזוג יכולים להחליט כיצד ואם בכלל הם מעוניינים לשתף האחד את משנהו ברכוש – הן ברכוש שכל צד מביא איתו לנישואין, והן במהלך הנישואין עצמם. לדוגמא – ניתן לקבוע מראש הפרדה רכושית האומרת שמה שכל צד הרוויח במהלך הנישואין – שלו באופן בלעדי (כגון משכורת חודשית, קרן השתלמות, פנסיה, ביטוח מנהלים ועוד) , או לחילופין לקבוע שכל מה שכל אחד מרוויח במהלך הנישואין – שייך במשותף גם לצד השני – ניתן גם לקבוע שלצד השני יהיה 30% ברכוש שצד' א' צבר לדוגמא, וכן הלאה – זו המשמעות של הסדרת יחסי ממון, כלומר הזכות לבחור באופן עצמאי את יחס הקניין של כל צד בממון, הן כזה שהובא מלפני הנישואים והן כזה שנצבר במהלך הנישואין.

הסכם ממון בין בני זוג – למה צריך את זה ?

כפי שהקדמתי בתחילת המאמר – לא רק זוג גרושים שמתחתן בשנית, "פרק ב" מה שנקרא, צריכים לעשות הסכם ממון בגין הרכוש שכל צד הביא מנישואיו הקודמים – אלא גם זוג טרי שמתחתן בפעם הראשונה (מזל טוב! ) ולאחד מהצדדים (הבעל או האישה) יש רכוש שהוא רוצה להגן עליו – והכוונה בלהגן עליו הינה שח"ו במקרה של גירושין שלצד השני לא תהיה זכות בו- הרי שיש צורך לערוך הסכם ממון.

כמובן שעולה השאלה – הרי ידוע שרכוש שהיה לאחד מהצדדים לפני הנישואין – אמור להישאר שלו, שכן כך קובע סעיף 5 לחוק :

5. (א) 

עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1) 

נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

מדוע אם כן צריך לערוך הסכם ממון ? הרי החוק קובע במפורש שנכס שהיה לבעל או לאישה לפני הנישואין, יישאר שלו גם במקרה של גירושין ח"ו ?

לשאלה למה צריך הסכם ממון – התשובה הינה פסיקת בג"ץ  (ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי; קנובלר נ' קנובלר, פ"ד מט(3) 529 ) . פסיקה זו קבעה שאף נכס שהובא מלפני הנישואין, כגון דירת מגורים הרשומה כולה על שם הבעל לדוגמא – במידה והאישה תוכיח שהייתה כוונת שיתוף ספציפי – היא תזכה בחלק מהדירה, עד מחצית ממנה. מהו שיתוף ספציפי ? הכוונה שהבעל שהדירה שלו התכוון למעשה לשתף את האישה בקניין בדירה הזו כך שיהיה לה מחצית דירה. מה הראיות לכך שהוא התכוון לשתף אותה ? קובע בג"ץ שישנם מספר קריטריונים המצביעים על שיתוף כגון אם האישה התגוררה יחד עם הילדים בדירה במשך זמן ממושך, אם בוצע שיפוץ משמעותי שחלקו מומן מכספי האישה, אם שולמה משכנתא על הדירה מכספי הצד השני, וכן הלאה.

ישנם פסיקות רבות של בתי המשפט (וחלק של בתי הדין) שבהם אחד מהצדדים שהחזיק בנכס הרשום על שמו לפני הנישואין, נאלץ לתת מחציתו לבן / בת הזוג , בגין העובדה שהוא לא ערך הסכם ממון שיכל להגן על הנכס – ובכך הביע דעתו שאין מצידו מניעה לשתף את הצד השני בנכס.

המשמעות ברורה – אין שום וודאות למי מהצדדים להישאר עם הנכס שהביאו מלפני הנישואין ללא עריכת הסכם ממון שקובע שהנכס הרשום על שם הבעל או האישה לפני הנישואין – יישאר של אותו צד על אף כוונות שיתוף ספציפי כאלו ואחרות. החוק מאפשר לצדדים לקבוע זאת מראש במסגרת הסכם כתוב ובכך להימנע ממחלוקות מיותרות.

כיצד מתבצעת חלוקת רכוש בגירושין ?

ניתן לקרוא על כך בהרחבה בעמוד חלוקת רכוש באתר – אולם נאמר בקצרה שחוק יחסי ממון קובע שעקרונית כל נכס, כספים, זכויות כאלו ואחרות שנצברו במהלך הנישואין – מתחלקים שווה בשווה בין הצדדים בזמן הגירושין. רק נכסים שהיו לצדדים לפני הנישואין, או נכסים שהצדדים קיבלו כמתנה או כירושה במהלך הנישואין ולא התקיים בהם שיתוף ספציפי כפי שהוסבר לעיל – יישארו ויוותרו ברשות הצד שעל שמו הם רשומים.

על איזה סוג רכוש עורכים הסכם ממון?

הסכם ממון יכול שיחול על כל רכוש, כספים, זכויות – לרבות דירה, בית, נדלן, נכס מקרקעין, משרד, קראוון, משק, יחידת דיור, וכן מטלטלין כגון רכבים, אופנועים, סירות וכו' וכן על זכויות כגון קופת פנסיה, קרן השתלמות, קרן גמל, ביטוח מנהלים ועוד.

המטרה כאמור, לקבוע בהסכם הפרדה רכושית מוחלטת כך שלא רק מה שכל צד הביא מלפני הנישואין יישאר שלו, אלא גם מה שייצבר במהלך הנישואין – יישאר בבעלות הצד שצבר אותו.

מדוע חשוב להתייעץ עם טוען רבני בעריכת הסכם ממון?

ראשית חשוב שהסכם ממון ייעשה על ידי מי שהינו בעל הכשרה משפטית (כגון משפטן) כאשר יישנו יתרון למי שיש לו גם רישיון טוען רבני. מה הסיבה ? מאחר והסכם ממון יכול להכיל הוראות רבות ומגוונות הנוגעות גם לחיי הנישואין של הצדדים – וללא ידע ובקיאות נכונה בדיני ההלכה ובהלכות קידושין וגיטין, עלולות להיווצר בעיות בקביעות כאלו ואחרות של הוראות בהסכם ממון.

לדוגמא – ישנם כאלו שכותבים שמלבד האמור בהסכם ממון, אין ולא יהיו למי מהצדדים כל טענה כספית כזו או אחרת וכי הם מוחלים על טענה כזו ככל שתהיה עם חתימת ההסכם. דבר זה יוצר בעיה שכן עם הנישואין, הבעל מתחייב לאשתו כתובה – שישלם לה במידה ויגרש אותה. ואם ישנה הוראה שמראש האישה מוחלת על כתובתה וכדו' – הכתובה פסולה ונמצא שהצדדים נשואים ללא כתובה דבר שאסור על פי ההלכה ועלול ליצור בעיות גם בנישואין ובטח במקרה של גירושין. טוען רבני יודע שלא לכתוב הוראה שכזו בהסכם ממון.

ישנם דוגמאות רבות נוספות – כגון הוראות הנוגעות לסידור הגט במידה ואחד מהצדדים יסרב לקבל גט – ישנם בתי דין רבים שלא מאשרים סעיפים כאלו מאחרים והם עלולים להתפרש כחיוב על הבעל לתת גט אחרת ישלם ודבר כזה אסור שיהיה כי זה נחשב שהבעל נותן גט בכפייה והגט פסול.

אלו דוגמאות, אחת מתוך רבות, של הוראות שאינן תקיפות בהסכם ממון. לפיכך חשוב להתייעץ עם טוען רבני לפני שחותמים או עורכים הסכם ממון.

אילו הוראות הסכם ממון יכול להכיל?

ישנם כמה סוגים של הסכם ממון :

  • הפרדה רכושית – קביעה שמראש כלל הרכוש והנכסים שהובאו מלפני הנישואין ושייצברו במהלך הנישואין יישאר ברשות מי שצבר או רכש אותם.
  • הפרדה רכושית לפני הנישואין ושיתוף מוחלט במהלך הנישואין – הוראה הקובעת שרכוש שאחד מהצדדים הביא מלפני הנישואין יישאר שלו, לעומת רכוש שייצבר במהלך הנישואין שיתחלק בין הצדדים שווה בשווה
  • מדרגות שיתופיות – ישנם כאלו שקובעים מדרג של שיתוף לפי שנות הנישואין – כגון בעל שהביא לנישואין דירה הרשומה על שמו, יכול לקבוע מראש שבכל שנת נישואין, יתווסף לאישה קניין בדירה בסך של 5% מערך הדירה כך שלאחר 10 שנים האישה תחזיק במחצית מהדירה.

אישור הסכם ממון בבית הדין הרבני

ניתן לאשר הסכם ממון שנערך לפני הנישואין, הן אצל נוטריון, הן אצל רשם הנישואין אצלו נרשמים בני הזוג ברבנות, הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט.

ישנה חשיבות לאשר הסכם ממון המכיל הוראות הנוגעות לחיי הנישואין דווקא בבית דין רבני לאור החששות והבעיות שהועלו לעיל (ביחס להוראות בעניין הגט, בעניין הכתובה, בעניין ויתור מראש על כל טענה רכושית ועוד).

הסכם ממון שנערך במהלך נישואי הצדדים, ניתן לאשרו רק בבית דין רבני או בבית משפט.

מדור שאלות ותשובות :

ש – האם ניתן לבטל הסכם ממון – צריך לדעת שהסכם ממון שאושר בבית דין או בבית משפט – קשה מאוד לבטלו, לעומת הסכם ממון שאושר אצל נוטריון. אולם גם אז, נטל ההוכחה על הטוען לביטולו – גבוה. ישנם עילות שמחמתם ניתן לטעון לבטלות הסכם ממון כגון עושק, הטעיה, כפייה ועוד.

ש – הסכם ממון לזוגיות פרק ב' – האם מומלץ – כפי שכתבתי במאמר – לחלוטין מומלץ ! לייצר וודאות רכושית בפרט למי שעבר כבר הליך גירושין ויודע כמה המחלוקות סביב הרכוש עלולות להיות משמעותיות, כואבות ויקרות.

ש – האם ניתן לעשות הסכם ממון לידועים בציבור? – בהחלט ! ידועים בציבור יכולים לערוך הסכם הנקרא "הסכם חיים משותפים ויחסי ממון" ולהסדיר את היחסים הכלכליים ביניהם ובכך גם לייצר וודאות רכושית במהלך חייהם.

ש- כמה עולה הסכם ממון – הסכם ממון סטנדרטי נע החל מ 2,500 ₪ בתוספת מע"מ , ומעלה. תלוי במורכבות.

ש- הסכם ממון לאחר נישואין – האם כדאי – באם לאחד מהצדדים ישנו רכוש שהוא רוצה לגן עליו – וודאי !

טוען רבני אלעד אמסלם

הרב אלעד אמסלם הינו טוען רבני, משפטן ומגשר המשלב ידע תורני הלכתי מעמיק עם ידע משפטי נרחב בדיני משפחה. בעל נסיון ייצוג רב בשלל הנושאים הנידונים בבתי הדין הרבניים

השאירו פרטים ונחזור אליכם