ב"ה

תיק 1095276/9

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב מיכאל עמוס

המערערת:      פלונית (ע"י ב"כ עו"ד רבקה שורץ)

נגד

המשיב:           פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד אברהם יצחק וייס)

הנדון: הסדרי שהות עם הנמנע מקבלת הדרכה הורית כהוראת בית הדין; החובה להימנע מלדון בדן יחיד באורח קבע ולאורך זמן על בסיס הסכמה שהיא פרי אילוץ

פסק דין

הצדדים התגרשו לפני כארבע שנים, למרות זאת חלק מהסכסוכים שביניהם לא הוכרעו עד היום, העניינים שבמחלוקת ביניהם נידונו לפני כמה הרכבים בבית הדין האזורי ולפני הרכב בית דיננו.

הערעור שבפנינו הינו על החלטות בית הדין בעניין הסדרי השהות בין האב לילדיו, מזונות וענייני הרכוש.

בגלגולו הקודם של תיק זה ולאחר שהצדדים וילדיהם נשלחו לבדיקה אצל ד"ר ו' הוציא בית דיננו ביום ז' באב תשע"ח (19.7.18) הנחיות מפורשות ומפורטות לגבי המשמורת והסדרי השהות שבין האב לילדים. להלן חלקים מהחלטה זו:

בהתאם להחלטת בית הדין הומצא לידינו דוח והמלצות המומחה ד"ר ו'. חובתנו להבהיר שקריאת הדוח מגלה תמונה לא פשוטה של התנהלות המשפחה, דבר המשפיע קשות על הילדים. יש לציין שחלק מהדברים הוזכרו בתסקיר לשכת הרווחה שניתן בעבר על המשפחה. מהדוח עולות מספר קביעות המהוות בסיס להמלצות שניתנו בסופו. נזכיר חלק מהן.

א.         […]

ב.         לגבי טענות האם למעשיו הלא ראויים של האב: לאב יש חזקת החפות, יש מערכת שתפקידה לבדוק אם החשש אמיתי או שהוא חלק מהסכסוך, הבירור בנושא זה לא מוצה ובנסיבות העניין ספק אם אפשר למצותו עתה.

ג.                      לשני ההורים יכולת הורית בסיסית,

לאם קשר חם ויותר קרוב עם הילדים, האם מנסה להמשיך בחייה ולבנותם מחדש ואינה עסוקה באב, מעוניינת בטובת הילדים ואינה משתפת הילדים בפרטי הסכסוך.

ד.         לעומתה, האב לא עיבד עדיין את תהליך הגירושין, עסוק אובססיבית באם וממשיך לעקוב אחריה, חוקר את הילדים על מעשי האם ומשתפם בפרטי הסכסוך.

ה.         לאור התנהלות האב אין קשר ותיאום בין ההורים. התנהלותו של האב מלחיצה את הילדים. יכול להיות שלחץ זה, שהוא התנהלות אובססיבית של האב והייתה במשך הנישואין כלפי האם, מונע את בירור האמת והקורה עם הילדים.

לאור קביעותיו והתרשמותו המליץ ונימק ד"ר ו' לקבוע את אופן התנהלות הצדדים. על פי המלצותיו ובשינויים המחויבים קובע בית הדין כדלהלן:

1.         לאור מערכת היחסים שהוזכרה אין את התנאים הבסיסיים למשמורת משותפת.

2.         לאם יכולות הוריות גבוהות יותר מאלה של האב, בפרט לאור התנהגותו כלפי האם. מלבד זאת ארבעה מתוך חמשת הילדים הן בנות ולכן המשמורת תהיה אצל האם.

3.         יקבעו סדרי שהייה לילדים אצל האב, הסדרי השהייה יקבעו בתחילה על ידי המתאם ההורי, במגמה שלאחר זמן יהיו בפיקוח לשכת הרווחה.

4.         הסדרי השהות לארבעת הקטנים – כמקובל.

5.         לאור גילה של הבת הגדולה [א'] יש צורך בהגמשה ובמתן לגיטימציה להגעתה לאביה כרצונה. יש לוודא שלא מופעל עליה לחץ.

6.         מעבר לשאלת המשמורת יש צורך דחוף בתיאום ההורי ולכך ממנה בית הדין את הרב [ש'] כמתאם הורי. על הצדדים ליצור קשר עם המתאם, שיקבע את הסדרי השהות.

7.         על האב לקבל הדרכה הורית, המטפל יעקוב מקרוב אחר התנהלות האב במיוחד בכל הנוגע בחקירותיו ביחס לאם.

8.         המתאם ההורי יעמוד בקשר תדיר עם המטפלים הרגשיים של הילדים. ובית הדין מורה למטפלים הרגשיים להעביר מידע שוטף להדרכה ההורית של האב.

9.         […]

11.       אם יתברר שיש יסוד לחשד לפגיעה מינית, בית הדין יצטרך לבחון מחדש את שאלת סדרי השהייה ולהעבירם למסגרת של השגחה.

12.       מבוקש דיווח של המתאם ההורי ומעקב אינטנסיבי של עובדת סוציאלית לסדרי דין.

13.       יש לבדוק שהמטפלת הרגשית של [א'] מוסמכת באחד המקצועות הטיפוליים.

14.       הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות המתאם הרגשי והמטפלים הרגשיים. האב יישא לבדו בהוצאות המדריך ההורי.

15.       בית הדין יחייב בהוצאות לדוגמה מי מן הצדדים שלא יקיים הוראות פסק דין זה.

16.       הטיפול בעניינים אלו ייערך מעתה והלאה ע"י בית הדין האזורי.

האב, שהתנגד למסקנות ההחלטה, פנה למדריכה הורית שלא עשתה מלאכתה נאמנה כפי שהבהרנו באריכות בהחלטתנו מיום י"ד בשבט תשע"ט (20.1.19) שבה סקרנו באריכות את התנהלות האב להלן חלק מהחלטה זו:

כפי העולה מחוות דעתו של ד"ר ו' ומההבהרות שנתן: אופיו, התנהגותו והתנהלותו של האב גורמתים נזק קשה לילדים בשהותו עמהם ללא פיקוח וללא קבלת הדרכה הורית (ואין זה משנה אם הוא כשלעצמו משוכנע שהוא אדם טוב והצדק עם דבריו).

עם זאת דבר זה כשלעצמו לא יכול להיות סיבה להפסקת הקשר בין האב לילדיו שהרי אין ספק שילדיו אוהבים אותו והם זקוקים לקשר זה (וברור לנו שגם האב זקוק לקשר זה). הדרכה הורית הדוקה תוכל להשפיע על התנהלותו ושינוי התנהלותו של האב, אחרי שיתייעץ ויקבל הדרכת מדריך מוסמך, תוכל למנוע נזק מהילדים. כל עוד לא נעשה דבר זה, הסדרי שהות ללא פיקוח גורמים להעברת מסרים שליליים מהאב לילדים, ואופיו והכרת הילדים את אופיו מונעים מהם לדווח לאחרים על השפעתו המזיקה.

הגב' [ב'] שהייתה אמורה להיות מדריכה הורית פעלה בצורה לא מקצועית ולא עשתה את הפעולות המינימליות הנצרכות ממדריכה הורית. מסתבר שהתנהלותה ומתן הגיבוי לאב לא הועילה ויכול להיות שאף הזיקה. לכן יש לקבוע שהאב לא קיבל ואינו מקבל הדרכה הורית.

מההבהרות שניתנו לאמור בדוח עולה שחוסר המעקב וההדרכה של מדריך הורי צריך למנוע הסדרי שהות עם הילדים ללא פיקוח, שהרי הדבר מזיק להם. כמו כן מהדוח עולה שלאור הבעייתיות של התנהלות האב ואף שלא מצאנו כל דופי בהתנהלותו של הרב [ג'] – המתאם ההורי שמינה בית הדין לעשות מלאכתו (שכאמור לעיל הייתה בהתייעצות עימנו), יכול להיות שאין בה די, מפני שעבודת התיאום במקרה שלפנינו אינה רק תיאום טכני, אלא מצריכה תיאום מקצועי על ידי מעקב אחרי הבעיות שבקשר בין הילדים לאב והקשר בין ההורים.

עם זאת לעת עתה בנסיבות העניין ומאחר שהאב לא קיבל עד עתה הדרכה הורית, חובתנו למנות מדריך הורי, שיסייע לאב להגיע למצב שבו יוכל לערוך הסדרי שהות מועילים לילדים, במטרה להגיע להסדרי שהות פתוחים כנהוג אצל רוב ההורים.

לפיכך אין זה מעלה ומוריד מה יהיו המלצות המשטרה בתיק שנשאר פתוח, שהרי ללא ליווי מקצועי צמוד, אין אפשרות שהסדרי השהות יהיו מטיבים לילדים. לאור האבחון על אופיו של האב, השארת הסדרי שהות חופשיים בינו לילדים תהיה הרסנית […]

בין כך ובין כך בית הדין לא יוכל לאשר הסדרי שהות חופשיים לאב עם הילדים. אף שאין ספר שהקשר עם האב נחוץ מאוד לילדים, הקשר לא יכול להיערך בהתאם לתנאי ודרישות האב, עצם הצהרת האב שהוא מוכן לניתוק קשר (אף שנאמר שכוונתו רק לניתוק זמני), מורה על אופיו הדורש שהדברים ייערכו לפי רצונותיו מבלי להתחשב באחרים ובעיקר בילדיו.

הארכנו בביאור העולה מחוות הדעת. כאמור, מחוות הדעת עולה שלאב לא היה בפועל מדריך הורי. ייתכן שאין להאשים אותו בכך, שהרי זו דרכו והתנהלותו – בעיני עצמו רק טובת הילדים מדריכה את התנהגותו והתנהלותו, ומדוע לא ייצור קשר עם מי שתשמש לכאורה כמדריכה הורית, אך בפועל תפעל לפי רצונותיו? האב שאינו רוצה להכיר בבעיותיו הולך על פי דרכו, אך האשמה תלויה בעיקר במי שרוצה להציג עצמה כמדריכה הורית, אך לא עושה את המוטל עליה.

הדברים ברורים לכל בר־דעת וכפי שהערנו לעיל אחר שמיעת דבריה, ואחרי שערכה הדרכה הורית לאב ולארוסתו ומבלי להתייחס ולשמוע עמדתם של הילדים. המדריכה ההורית לא עמדה בקשר עם הגורמים המטפלים בילדים, שלא כפי הוראת בית הדין, ולפיכך ברור שבפועל לא ניתנה הדרכה הורית.

כמו כן אין אנו יכולים להתעלם ממניעת האב בהתנהגותו את השתתפות האם בטקס העלייה לתורה של הבן.

לאור כל האמור בית הדין קובע:

א.       הסדרי השהות החופשיים בין האב לילדים יפסקו לאלתר.

ב.       האב יפגוש את ילדיו לעת עתה בפיקוח במרכז הקשר.

ג.       בית הדין ממנה את מר [ד'] כמדריך הורי של האב (מתוך הדוח של ד"ר ו' עולה שבני הזוג מוכרים לו). האב יישא בעלות שכרו.

ד.       ימונו מתאמים רגשיים לילדים והצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות המתאם הרגשי והמטפלים הרגשיים.

ה.       יש לבדוק שהמטפלת הרגשית של [א'] מוסמכת באחד המקצועות הטיפוליים.

ו.        מכיוון שלעת עתה המפגשים ייערכו בפיקוח במרכז הקשר, דבר הפוטר לעת עתה את הצורך בתיאום הורי, בית הדין מורה למטפלים הרגשיים להעביר מידע שוטף להדרכה ההורית של האב.

ז.        מבוקש דיווח של המדריך ההורי ההורי ומעקב אינטנסיבי של עו"ס לסדרי דין.

ח.       לאחר שהמדריך ההורי והעובדת הסוציאלית לסדרי דין יגיעו למסקנה שניתן לחדש הסדרי שהות בין האב לילדיו מחוץ למרכז הקשר, יחודשו הסדרי השהות במעקב המדריך ההורי והמתאם ההורי. אלה יקבעו גם את אופן פגישת הילדים עם מי שאמורה להיות אשתו של האב.

ט.       גם כשיחודשו הסדרי השהות ללא פיקוח, הבת [א'] תקיים הסדרי שהות אלו כרצונה. [א'] תדווח למתאם ההורי על רצונה – באיזה אופן היא רוצה לקיים הסדרי השהות עם האב, ואין היא מחויבת לתת דין וחשבון לאב אם לא תרצה להפגש עימו.

י.        מאחר שהילדים לא ישהו עם האב בהסדרי שהות, אין ספק שהוצאות האם לטיפול בילדים יגדלו, וזכותה להגיש תביעה להגדלת מזונות.

יא.     האב ישלם לאם סך 10,000 ש"ח בשל ההוצאות המשפטיות שנגרמו לאם בגין התנהלותו ובגין הפרת הוראות בית הדין בפסק דינו המורות לאב לאפשר לאם ומשפחתה להיות נוכחים בעלייה לתורה של הבן.

יב.      לשכת הרווחה תגיש תסקיר אודות התנהלות הסדרי השהות בין האב לילדיו בעוד שישה חודשים.

יג.      בית הדין קורא למשטרת ישראל להשלים את חקירתה בתלונה השנייה שהוגשה נגד האב כדי לאפשר לצדדים וילדיהם להתחיל בדרך חדשה.

האב סירב להיפגש עם הילדים בפיקוח במרכז הקשר ולא נפגש עימם חודשים מספר. בסופו של דבר נכנעו האם והילדים, ולאור צורכיהם של הילדים החלו הסדרי שהות עם האב שלא במרכז הקשר וללא קביעת רשות מוסמכת. האב אומנם החל לקבל הדרכה הורית אצל מר [ד'] לאחר שגם בית הדין האזורי הורה לו לעשות כן – הדרכה שלא מוצתה, בעקבות הדרכה זו ניתנה המלצת מר [ד'], המלצה עקרונית על הרחבת הסדרי השהות. בהחלטתו מיום כ"ג באב תש"ף (13.8.20) קבע בית הדין האזורי:

למעשה תגובת האם לא התקבלה, והאב בתגובתו מבקש לאמץ את המלצת הפסיכולוג ואף מבקש לקדם את הבירור באשר לתלונות האם על האב בדבר פגיעה מינית בילדים, כאמור מעלה.

בית הדין לא יאמץ בשלב זה את המלצת הפסיכולוג מר [ד'], ולו משום האמור בדבריו כי עניין זה של הסדרי השהות אינו בתחום התמחותו והוא אף לא פגש בילדים.

ברם בית הדין מצטרף לאמור בבקשת האב כי הגיעה העת לבחון לעומק את הטענות של האם לפגיעה מינית בילדים מצד האב וכן לבחון את שני ההורים באשר לטענות העולות מצד האם כנגד האב, מהו מקור הטענות ומהו שורשן, וכנגזרת מכך לבחון את בקשת האב להרחבת הסדרי שהות. לשם כך ולאחר הפעלת שיקול הדעת בית הדין מפנה את שני הצדדים לבצע אבחון פסיכודיאגנוסטי לשני ההורים אצל ד"ר נ'.

אין ספק שבית הדין האזורי פעל בהמשך להחלטות בית דיננו והורה על מיצוי הבירור הנצרך לפני קביעת הסדרי שהות חופשיים.

הפסיכולוגית ד"ר נ' קבעה שאין מסוכנות מינית של האב לילדיו והמליצה על הרחבת הסדרי השהות. בדיווח שהעבירה כתבה שהילדים היו מכונסים בפגישתה עימם, אך לאור ממצאיה המליצה על הרחבת הסדרי השהות. לא ניתנה הוראה לגבי המשך הדרכה הורית, והאב כנראה הפסיק הטיפול אצל מר [ד'].

משכך מסתבר שעדיין לא טופל בבעיות שעלו מתוך חוות דעתו של ד"ר ו', בעיות שאינן יכולות להיפתר מאליהן. כמבואר לעיל בהחלטותינו, בעיות אלו, ולא המסוכנות המינית, היו הסיבה שבית הדין מנע הסדרי שהות חופשיים בין האב לילדיו, וכאמור כנראה שהבעיה שמנעה משמורת משותפת והסדרי שהות חופשיים לא נפתרה. עם זאת המלצות ד"ר נ' המתאימות להמלצות מר [ד'] להרחבת הסדרי השהות מפני שזו טובת הילדים הן סבירות, אף שאין ספק שהתנהלותו של האב, התנהגותו וסירובו לקיים את החלטות בית הדין מעלות חשש מהנזק העשוי להיגרם לילדים.

בית הדין האזורי אימץ את המלצות ד"ר נ'.

לאור האמור אין אנו סבורים שיש לעכב את החלטתו, וזאת מפני שלאור ההמלצה ומאחר שלמרות התנהגותו של האב וסירובו להיפגש עימם במרכז קשר, טובת הילדים היא קשר מינימלי – לפחות – עם אביהם, ומשכך יש הכרח על כל פנים שהאב ימשיך לקבל את ההדרכה ההורית של מר [ד']. בין כך ובין כך הסדרי השהות לא יורחבו לעת עתה, עד לבחינה נוספת של התנהגות והתנהלות האב.

הטענה העיקרית שהושמעה בערעור לפנינו היא שפסק דינו והחלטותיו של בית הדין האזורי ניתנו בדיין יחיד אף שהמערערת ביקשה שבית הדין ידון בהרכב מלא. בסופו של דבר הביעה האם הסכמתה לדיון בדיין יחיד בלית ברירה, לאחר שבדיון שאמור היה להתקיים בשלושה נאמר לה, כשהגיעה לדיון, שאב בית הדין לבדו ידון בתיק, ואם היא רוצה שהרכב מלא ידון בסכסוך – הדיון יידחה. לאחר מכן, בדיוני והחלטות המשך, הובהר לה שהדיון בהרכב זה של בית הדין האזורי בירושלים ימשיך עד גמר התיק בהרכב חסר, ולכן הביעה הסכמתה לדיון בפני דיין יחיד.

כתוצאה של האמור כל ההחלטות בתיק ניתנו בדיין יחיד אף שעל פי דין תורה צריך לדון בשלושה ולמרות דברי המשנה באבות "אין דן יחידי אלא אחד" – הקדוש ברוך הוא. התנהלות זו אינה התנהלות ראויה וכפי שהובהר בפסק דינו של בית הדין הגדול בתיק 1249375/1 (פורסם בימים אלו). מסתבר מאוד שגם הסכמתה אינה הסכמה גמורה וניתנה עקב התנהלות בית הדין וחשש שהחלטות החשובות לה, שחלקם הן 'חיי נפש' יידחו למשך חודשים רבים.

מאחר ובית הדין האזורי בירושלים הבהיר שאין הוא יכול לטפל בתיק זה בהרכב מלא וכדרישת תורתנו הקדושה, דבר שהצריך את האם להביע הסכמה לפסיקה בדיין יחיד, אין ראוי שהליך זה יימשך באופן זה. לאור האמור, בית הדין משהה חלק מהחלטות בית הדין האזורי שניתנו בדן יחיד והתיק יועבר לטיפולו של הרכב בית הדין בתל אביב בראשות הרה"ג צבי בירנבאום, כדי להמשיך הטיפול בתיק, בהרכבו המלא של בית הדין וכתורה יעשו.

הרכב בית הדין בתל אביב יבחן את אופן קיום הסדרי השהות בין האב לילדיו מכאן ואילך ויקבע את האופן שבו ימשיכו מכאן ולהבא. כמו כן ידון בית הדין בהרכבו המלא בעניין מזונות הילדים וחלוקת הרכוש וייתן את הכרעתו בכל העניינים הלא־פתורים בין הצדדים. הסכום שקבע בית הדין בירושלים למזונות ילדים ישמש בינתיים כמזונות זמניים, עד להכרעה קבועה בעניין זה. כמו כן יבחן בית הדין על פי בקשות הצדדים את ההחלטות שניתנו בדיין יחיד בדברים המצריכים הרכב של שלושה על פי דין תורה, על פי תקנות הדיון ועל פי חוק.

מסקנות והוראות

לאור האמור בית הדין קובע:

א.         מקבלים הערעור בחלקו.

ב.         התיק יועבר לטיפולו של הרכב בית הדין בתל אביב בראשות הרה"ג צבי בירנבאום.

ג.          בית דיננו מבקש מבית הדין בתל אביב לקבוע מועד קרוב לדיון בעניינים הלא פתורים שבין הצדדים, שפתרונם עשוי להשקיט או על כל פנים להפחית את המריבות ביניהם.

ד.         עד להחלטה אחרת הסדרי השהות שנקבעו בהמלצת ד"ר נ' ושאושרו בבית הדין בירושלים ימשיכו. ההחלטות מכאן ואילך ייתן בית הדין בתל אביב בהרכב הנזכר.

ה.         עד להחלטת בית הדין בתל אביב, המזונות שקבע בית הדין בירושלים ימשיכו כמזונות זמניים.

ו.          בית הדין בתל אביב יכריע גם בשאר העניינים שנפסקו בבית הדין בירושלים בדיין יחיד.

ז.          הערובה שהפקידה המערערת כתנאי לשמיעת ערעורה תוחזר לה.

ח.         עם מתן החלטה זו בית הדין מורה לסגור את תיקי הצדדים.

ניתן ביום ג' בכסלו התשפ"א (19.11.2020).

הרב אליעזר איגרא                         הרב שלמה שפירא                         הרב מיכאל עמוס

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה