ב"ה

תיק 1232414/6

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב מימון נהרי

המערער:                     פלוני  

נגד

המשיבים:       1.         פלונית (ע"י ב"כ עו"ד שרון הולדר)

                                    2.         רו"ח [א']

הנדון: דחיית בקשת עיכוב ביצוע בטענה כי הביצוע יעביר את נטל ההוכחה למערער

החלטה

בקשת המערער לעיכוב ביצוע החלטת בית דין קמא בנוגע לתשלום שכר טרחת רו"ח [א'] – נדחית.

ברירת המחדל היא כידוע כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה. מטעם זה מופרכת גם טענתו – תלונתו של המערער על רו"ח [א'] שדרש את הביצוע ופנה להוצאה לפועל משלא קיים המערער את ההחלטה למרות הודעתו של המערער לו על הגשת הערעור, שכן לא היה בהודעה זו דבר שבשלו נדרש היה רו"ח [א'] להימנע מלפעול כפי שפעל.

היוצא מן הכלל המצדיק את עיכוב הביצוע הוא תוצר של שקילת 'מאזן הנוחות' שבו מובאים בחשבון סיכויי הערעור בצד מידת הנזק שתיגרם למערער אם יידרש לקיים את ההחלטה מייד ולבסוף יחליט בית הדין הגדול לבטל את ההחלטה, ובכלל זה השאלה אם נזק זה הפיך הוא אם לאו. ובענייננו, שבו מדובר בסכום פעוט יחסית קשה לקבל טענה, שאף לא נטענה, כי צפוי נזק בלתי־הפיך כזה.

טענת המערער כי הנזק שייגרם לו הוא בהעברת נטל ההוכחה מן המשיב אליו – שגויה היא: הנחת המוצא הינה כי משניתן פסק דין קביעתו תקפה. המערער הוא שמבקש לשנותה, ואומנם ניתנה לו הזכות לנסות ולשכנענו בצדקת עמדתו, אך נטל ההוכחה בעניין זה מוטל עליו בין שקיים כבר את ההחלטה או שיקיים אותה טרם הדיון ובין שלא יעשה כך. יתר על כן: טענתו זו של המערער, לו נכונה הייתה, הייתה עומדת לכל מערער שחויב בדין בערכאה קמא, ואף על פי כן נקבע הכלל כי הגשת ערעור אינה מצדיקה כשלעצמה את עיכוב הביצוע, ומכאן כי מתקיני התקנות שללו טענה זו מעיקרה. לפיכך דינה של בקשת עיכוב ביצוע זו להידחות.

החלטתי זו מותרת בפרסום בכפוף להשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים.

ניתן ביום כ"ד במרחשוון התשפ"ה (25.11.2024).

הרב מימון נהרי

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה