הגבר טען שירד מנכסיו עם חובות של מאות אלפי שקלים, בעוד האישה "נשואה לסופר סת"ם ומרוויחה בשחור". בית הדין הרבני נדרש להכריע בסוגיה והמציא נימוקים להחלטה.
בעל רשת אופנה בשנות ה-40 לחייו שהתגרש מאשתו לאחר 5 שנות נישואין, ביקש מבית הדין הרבני האזורי בנתניה, לבטל המזונות לבנותיו הנמצאות במשמורת משותפת, על סך 3,000 שקל לחודש. זאת, בטענה כי העסק שלו נקלע לקשיים כלכליים בגלל הקורונה וכי בעקבות המשבר מכר את הבית והרכב, צבר חובות גדולים לבנקים וכרטיס האשראי שלו בוטל.
האיש תושב מרכז הארץ, טען כי הוא התרסק כלכלית ובדרך לפשיטת רגל, חייב כמיליון וחצי שקל ולעומת זאת גרושתו נישאה בשנית לסופר סת"ם שמרוויח שכר חודשי בנוסף לקצבת ביטוח לאומי. הגרוש הוסיף כי גרושתו עובדת בתחום החינוך ובנוסף מפעילה מכון יופי ועובדת בשחור. הוא אפילו שלח חוקרת פרטית שעשתה החלקה בכ-800 שקל והצליחה לדובב אותה על פעילות המכון. זאת כאשר לטענתו, גרושתו התנערה מהחובות שרבצו על העסק במועד גירושים שעמדו על סך של כ-650 אלף שקל.
לטענתו מדובר בשינוי נסיבות, לכן הצדק אינו יכול לסבול את האפשרות לפיה יוותרו המזונות והמדור (הוצאות הילדות) על כנם באופן שהנתבעת תמשיך לקיים רמת חיים שעה שהתובע התדרדר אל פת לחם.
בא כוחה של האשה, הטוען הרבני, הרב אלעד אמסלם, טען כי המידע הכלכלי שהבעל הציג לבית הדין הוא חלקי ומבלי שפרס תמונה מלאה של מצבו הכלכלי. הוא המציא את חובות העסק שלו, אך לא הציג דפי חשבון, הלוואות, פיקדונות וחסכונות, טופס 106 ועוד. בנוסף טען כי הסכם המזונות נוסח בהסכמת בני הזוג כאשר כבר אז הבעל טען כי העסק נמצא בחובות של כ-650 אלף שקל.
לטענתו, מדובר בשתי קטינות שאימן משתכרת סכום זעום מדי חודש ובעלה החדש מתקיים מקצבת נכות עם חוב מזונות לילדיו מנישואיו הקודמים. בנוגע למכון היופי, טען כי אין לה מכון ורק עשתה החלקה לגיסה ולשתי חברות. לטענת בא כוחה, בעלה של האישה אינו סופר סת"ם והוסיף כי הגרוש השכיר את העסק לחברו, לכן לא הגיוני שהעסק אינה רווחי. לדבריו, חוב המזונות מוטל על אביהן הביולוגי ולא ניתן להשליכו על בעלה החדש, במיוחד כאשר מדובר בקטינות מתחת לגיל 15.
הדיינים קיבלו את טענות הרב אמסלם וקבעו כי כאשר ביה"ד מבקש לבחון את מצבו הכלכלי של האיש, לא די בהוכחת קשיים בהם מצוי העסק. יש צורך לבחון את מצבו הפיננסי האישי של האיש, שכן האיש ועסקו לאו חד הם. מדובר בחברה בע"מ אשר בה כשמה כן היא, ערבות הבעלים לחובותיה מוגבלת, החברה הינה ישות משפטית כלכלית ואינה מזוהה שכזו עם בעליה. ביה"ד דרש מהאיש מספר פעמים להמציא לידיו חשבונות עו"ש עדכניים, מצב חסכונות ופיקדונות, שערוך כללי בבנק, ואולם האיש התחמק בשיטתיות מלהמציאם.
שלושת דייני בית הדין דחו את טענות הגרוש והשאירו המזונות על סך 3000 שקל לחודש על כנם, למרות שבהורות משותפת בג"צ פסק כי אין לחייב במזונות.
