תביעת שלום בית / הסכם שלום בית

הגעתם לצומת דרכים בזוגיות ? מתלבטים אם להתגרש ? לפתוח תיק ברבנות ? או אולי לנסות שלום בית ? אשתך הגישה תביעת גירושין ואתה לא רוצה להתגרש – האם ניתן לעשות עם זה משהו ? בעלך הגיש תביעת גירושין ואת לא רוצה להתגרש – האם ניתן להתנגד ?

אפשר לומר, ובצדק, שהשאלה האם להתגרש או לנסות שלום בית היא שאלה מהותית. דומה שלא נחטא לאמת אם נגדיר אותה כשאלה "to be or not to be ?" . זו שאלה הרת גורל שתשפיע על העתיד שלך, של המשפחה ושל הילדים.

פעמים רבות, פערים שנוצרים בין בני הזוג, ניתנים לגישור ולפתרון, ולא חייבים "לפרק את החבילה". הבעיה שלא תמיד יש את הרצון או את המניע בכדי לגרום לבני הזוג להגיע וליישם את אותם הפתרונות. או לחילופין, בעיות ומריבות סביב רכוש וכסף, עלולות להעיב על היחסים ולגלגל אותם לעבר הגירושין.

מה עושים במצב שכזה ? האם מרימים ידיים ומתגרשים ? האם יש פתרון ? במאמר הבא אסקור את האפשרות של הסכם שלום בית וכן הסכם שלום בית לחילופין גירושין כמנגנונים לפתרון בעיות זוגיות.

כמו כן, במצבים בו אחד מהצדדים הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני – לצד השני יש את הזכות להגיש תביעה נגדית הנקראת תביעת שלום בית – על משמעויותיה, להלן.

הסכם שלום בית – מהו ?

ראשית כל צריך לדעת (ואני מדבר מניסיון) שזוגות רבים לאחר גירושיהן, מרגישים שזה איך שהוא קרה מהר מדי. ישנם רגשות אשם, חרטה, ומבוכה רבה. אם רק הייתי מנסה, אם רק הייתי נותנ/ת צ'אנס – ייתכן ויכולתי להציל את הזוגיות, הילדים היו גדלים למציאות אחרת, ולא למציאות של שני בתים, ושני הורים פרודים.

מה אם כן מונע רבים מלעשות זאת ? ובכן חוסר מוטביציה, חוסר יכולת להתמודד עם בעיות, ובעיקר המחשבה שלאחר הגירושין יהיה לי הרבה יותר קל כשלא מביאים בחשבון את העובדה שעם בן הזוג או בת הזוג הבא יכולים לצוץ אותם הבעיות, בפרט אם הוא או היא מגיעה עם ילדים מנשואים קודמים – נמצא שמחליפים בעיה בבעיה אחרת…

מה הפתרון ?

דבר ראשון הפנמה והבנה שאותם הכוחות שנשקיע בלפרק ולהתגרש – נשקיע בלנסות לשקם.

בעיות רבות ניתנות לפתרון ע"י הסכם משפטי מחייב, כדוגמת הסכם שלום בית.

הסכם זה כולל הוראות שונות (כפי שאפרט להלן) , הן ביחס הזוגי והן בפן הכלכלי,  בעלות תוקף משפטי מחייב. כך, לשני הצדדים יש מחויבות ודרבון לעמוד בהוראות ההסכם ובכך לבצע את הפעולות שיכול ויצילו את נישואיהם.

מה כולל הסכם שלום בית ?

הסכם שלום בית כולל בדרך כלל הוראות הנוגעות הן ליחסי הצדדים והן למישור הכלכלי.

הוראות הנוגעות ליחסי הצדדים : כגון התחייבות לקבלת טיפול זוגי למשך 15 מפגשים, התחייבות לקבלת טיפול פרטני, פסיכולוגי או רפואי כזה או אחר, לפי דרישת בן או בת הזוג, הוראות הנוגעות לביקורי משפחה מורחבת וכן הוראות הנוגעות למחויבות האישית של כל אחד מבני הזוג לשיקום הזוגיות וכדומה.

הוראות הנוגעות למישור הכלכלי : מחלוקות רבות נסובות בין בני הזוג סביב הכסף. אם זה בעל שטוען שאשתו בזבזנית, או אישה שטוען שבעלה בטלן ולא מפרנס. כל אלו ניתן לעגן בהסכם כגון לקבוע דרך התנהלות כלכלית מחייבת – שצדדים יפתחו חשבון משותף אליו יפקידו X כסף מדי חודש וההורדות החודשיות ייגבו ממנו. אם זה בהתחייבות של מי מהצדדים לעבוד ולפרנס באופן שאם לא יבצע זאת, ימודר חלקו הכלכלי מנכסי הצדדים, וכן הלאה הוראות הנוגעות לפן הכלכלי, כל מקרה לגופו.

כיצד נותנים תוקף משפטי להסכם שלום בית ?

בכדי ליתן תוקף משפטי להסכם שלו"ב, צריך לגשת לבית הדין הרבני ולהגיש אותו לאישור בית הדין.

הסכם שלום בית ניתן לאשר אך ורק בבית הדין הרבני, מאחר והסמכות לאשר הסכמים כגון אלו, נתונה לסמכותו הבלעדית לפי סעיף 1 לחוק החשבד"ר.

חשיבות השכנת שלום בית

חשיבות השכנת שלום הבית בין הצדדים, הינה מאבני היסוד של תורתינו הקדושה. כך נאמר באבות דרבי נתן (פי"ב ה"ו) ובחלקו בספרא (פרשת שמיני סימן ו) ובגמ' סנהדרין (ו,ב):

" הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין איש לאשתו מפני מה בכו ישראל את אהרן שלושים יום אנשים ונשים שנאמר ויבכו בני ישראל מפני שמשה היה מוציא דין לאמיתו ומוכיחן בדברים אבל אהרן לא אמר לאיש שסרחת ולא לאשה שסרחת לכך נאמר ויבכו אותו כל בית ישראל ועוד כמה אלפים היו בישראל שנקראו שמם אהרר' שאלמלא אהרן לא בא זה הילוד לעולם שהיה משים שלום בין איש לאשתו ומזדווגין זה עם זה והיו קורין שם הילוד על שמו "

וכן ראה במדרש רבה ויקרא (ג,ו) ובספרא שם , וכך מובא במדרש רבא בראשית (כ,ז). וכתב על כך, הגאון הרב יקותיאל כהן, אב"ד אשדוד, בספרו משפט השלום (עמ' רפו) :

" […] מכל מקום יש לנו כאן לימוד שחכמים היו באים להתערב בסיכסוכים בין בני זוג ביוזמתם הם […] וראו לעשות זאת בדרך של תוכחה וזאת כמובן כשראו שבדרך זו יביאו להפסקת הריב וההצקה של הבעל ואשתו"

כלומר מידתם של חכמים הינה לעשות כל טצדקי ולהתערב בסכסוכים ביוזמתם הם, בכדי להשכין את השלום בין איש ואשתו.

אשתי הגישה תביעת גירושין ואני לא רוצה להתגרש – יש מה לעשות עם זה ? על תביעת שלום בית

התשובה – בהחלט . עפ"י ההלכה, לצד השני שכנגדו הוגשה תביעת גירושין, ישנה את הזכות לבקש או לתבוע שלום בית. בעצם הגשת התביעה, מצהיר בן הזוג כי הוא לא מעוניין להתגרש, אלא לעשות מה שנדרש כדי לשקם את הזוגיות.

יש משמעויות מרחיקות לכת לאמירה ולתביעה זו – כגון במקרים של תביעת כתובה, אישה התובעת גירושין והבעל תובע או דורש שלום בית, גורם למעשה שנטל ההוכחה בזכאות האישה לכתובתה עובר לאישה, לעומת מצב שבו הבעל או הגבר הוא זה שתובע להתגרש והאישה רוצה שלום בית – במקרה כזה ברירת המחדל שהאישה זכאית לכתובתה ועל הבעל מוטל הנטל להוכיח מדוע הוא פטור מתשלום הכתובה.

ישנה משמעות נוספת ביחס למזונות אישה – אישה שרוצה להתגרש, בד"כ אינה זכאית למזונות אישה, לעומת אישה שרוצה שלום בית (אבל באמת) שזכאית למזונות אישה.

ולכן לצד השני שקיבל תביעת גירושין, עומדת הזכות לפתוח תיק הנקרא "תיק שלום בית" בבית הדין ובו לעתור מבית הדין לסייע לו שלא להתגרש ולשקם את הנישואין.

איזה סעד נותן בית הדין בתביעת שלום בית?

צריך לדעת מראש, שבימינו בתי הדין מתייחסים בחשדנות יתירה לתביעת שלום בית. כלומר בתי הדין נוקטים שבעל או אישה שרוצים שלום בית – עושים זאת מחוץ לכותלי בית הדין ולא נאלצים להגיע למצב של תביעות, ולכן הם מראש מתייחסים בחשדנות שהתובע שלום בית, עושה זאת בשביל אינטרס כגון כתובה או מזונות אישה כאמור, או לחילופין כדי להחזיק בגט כקלף מיקוח.

ולכן כדי שתביעת שלום בית תילקח ברצינות ע"י בית הדין, על התובע שלום בית להוכיח אילו פעולות אקטיביות הוא נקט בכדי לנסות ולהביא את השלום לביתו. הדבר יכול להתבטא בפנייה למכרים, לרבנים, לבני משפחה ולהשתדל אצלם שיעזרו לצדדים לחזור לשלום בית. כמו כן הדבר מתבטא בפעולות ריצוי שונות שנועדו להניא את תובע הגירושין מלהתקדם בתביעתו.

במידה ובית הדין התרשם שתובע שלום הבית עושה זאת בכנות- הוא יכול להורות על הצדדים לפנות לייעוץ זוגי, או ליתן הוראות הנוגעות ליחסי הצדדים או ליחסיהם הכלכליים – הוראות שיפוטיות מחייבות שייתכן ויוכלו להציל את נישואי הצדדים. עם זאת, בתי הדין תמיד מסייגים זאת בזמן ובתנאי שבאם הדבר לא צלח – שני הצדדים יתגרשו ברצון ובהסכמה.

מתי לא תאושר תביעת שלום בית?

ישנם מצבים כאמור שבית הדין יידחה את תביעת שלום הבית. כגון שהונחו בפני ביה"ד טענות וראיות המקימות עילה לחיוב הצד השני בגט.

או כגון חוסר כנות של תובע שלום הבית (כגון שבבית הדין טוען לשלום בית אבל בהודעות וואטסאפ מאחל לגירושין כמה שיותר מוקדם).

כמו כן ישנם מקרים כגון בגידה של אישה וכדו' שזהו מצב היוצר איסור להמשך חיים משותפים ובמצב כזה ביה"ד לא יאשר שלום בית, אלא יוביל את הצדדים לגירושין.

החשיבות של טוען רבני בהסכם שלום בית / בתביעת שלום בית

חשוב לציין שתביעות שלום בית לרוב נדחות בגלל חוסר כנות של הצד התובע. כפי שצוין לעיל, בית הדין נוטה להתרשם ממכלול העניינים בין בני הזוג , באופן שנוטה לקבוע (בקלות יחסית) שהצד התובע שלום בית אינו כנה בתביעתו ולפיכך דין תביעתו להידחות.

כמו כן, הסכמי שלום בית רבים לא מאושרים ע"י ביה"ד מאחר והם כוללים הוראות בלתי ניתנות לאכיפה, או הוראות היוצרות בעיות הלכתיות כגון ויתור מראש של אישה על כתובתה וכדו'.

לתביעת שלום בית או לעריכת הסכם שלום בית, חשוב להקדים התייעצות עם טוען רבני מוסמך בכדי לדעת ולבצע זאת בצורה נכונה ואפקטיבית.