הכל אודות פתיחת תיק גירושין ברבנות
הגעתם לצומת דרכים בזוגיות ? מתלבטים אם להתגרש? לפתוח תיק ברבנות? או אולי לנסות שלום בית?
אפשר לומר, ובצדק, שהשאלה האם להתגרש או לנסות שלום בית היא שאלה מהותית. דומה שלא נחטא לאמת אם נגדיר אותה כשאלה "to be or not to be ?" . זו שאלה הרת גורל שתשפיע על העתיד שלך, של המשפחה ושל הילדים.
במאמר שלפנייך, נסקור בתמצות את גישת בית הדין הרבני לתביעת הגירושין ולרצון הצדדים להתגרש ואת אופן ההכרעה בה באופן כללי.
ניסיון שלום בית/ יעוץ זוגי
אם כבר הגעת לתובנה הזו שצריך להתגרש, ברור מאליו שצריך לדבר עם בן/בת הזוג אודות רצון זה ולברר מה היא עמדתו/ה . פעמים שאף ששני בני הזוג בדעה אחת שצריך להתגרש, אולם יועצ/ת נישואין שתבחן את הסיבות לרצון להתגרש, פעמים שתוכל לעזור לצדדים לחזור לשלום בית ולתקן את הדרוש תיקון. ולכן תמיד כדאי לנסות הליך של טיפול זוגי ו/או ייעוץ נישואין בצורה מקצועית ועקבית, כדי לדעת ולהיות רגועים שאכן ההחלטה שהגענו אליה היא נכונה ושאכן כבר 'כלו כל הקיצין'.
אציין שרוב ככל בתי הדין הרבניים, שואלים תחילה את בני הזוג האם ניסו שלום בית ויעוץ זוגי לפני שהם מתגרשים, וזאת אף בזוג שהגיע עם הסכם גירושין מוכן ובא רק בכדי לאשר אותו בפני בית הדין. כך שהליך מוקדם של ניסיון שלום בית ויעוץ זוגי יכול רק להיטיב עם בני הזוג ולהקל עליהם את הדרך בהמשך.
ניתן להמשיל ולומר, שכמו שרכב שהתקלקל לא משליכים לחצר גרוטאות לפני שהולכים למוסך לנסות לתקן את הבעיה, כך להבדיל לא משליכים את חיי הזוגיות והנישואין בטרם ניסו הצדדים לתקן ולעבוד על הבעיות ביניהם.
הליך גישור
במידה ושני בני הזוג ניסו הליך יעוץ נישואין או שבכל זאת מבלי לנסות הליך שכזה עדיין בטוחים ברצונם להתגרש, האופן המומלץ לעשות זאת הוא ע"י גישור גירושין. הליך הגישור הוא נושא למאמר בפני עצמו, אולם בקצרה ניתן לומר שזהו הליך אצל טוען רבני או עו"ד שמטרתו להביא את בני הזוג להסכמות בכל הנוגע לעניינים הכרוכים בגירושין (חלוקת רכוש, מזונות ילדים, משמורת, כתובה וכו') , ואז לנסח הסכם גירושין ולהתגרש במסלול "גירושין בהסכמה". שזה אומר למעשה שליחת הסכם הגירושין החתום עבור אישור הסכם גירושין בבית הדין הרבני וקביעת מועד לסידור גט. זהו ההליך המהיר ביותר, הזול ביותר, והיעיל ביותר במסגרת הליכי הגירושין.
פתיחת תיק ברבנות – פגישות מהו"ת
את הליך גישור הגירושין ניתן לעשות אף במסגרת פגישות המהו"ת. מהן פגישות מהו"ת?
בהתאם לחוק להסדר התדיינות במשפחה, תשע"ד-2014 , כל מי שמגיש תביעה בענייני משפחה או במילים אחרות שפותח תיק ברבנות, צריך להמתין כ-60 ימים עד שיוכל להגיש את תביעתו, כאשר במהלך ימים אלו, יצטרכו הצדדים להגיע ליחידת הסיוע שליד בתי הדין ( או ביהמ"ש) ולהיפגש עם עובדת סוציאלית שתנסה לסייע לצדדים ולהכווין אותם לידי הסכם. הפגישות מוגבלות לעד 4 פגישות עם העו"ס (כאשר במהלך אחת הפגישות זכאים הצדדים לעו"ד מטעם יחידת הסיוע שיעזור להם לנסח הסכם גירושין). הליך ראשוני זה נקרא בשם "הגשת בקשה ליישוב סכסוך בענייני משפחה" , במסגרתו מתקיימים פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע.
תביעת גירושין
במידה ואין בין בני הזוג הסכמות, הן בעניין הגירושין עצמן והן בעניינים הכרוכים בגרושין, ולא ניתן להגיע לכדי 'הסכם גירושין' , אזי המסלול השני הוא "תביעת גירושין". כך שלאחר שחלפו 60 הימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (ובמילים אחרות, פתיחת התיק ברבנות) , ניתן יהיה להגיש תביעת גירושין.
במסגרת תביעת הגירושין, הצד המעוניין בגירושין הוא זה שלמעשה פותח תיק ברבנות (אודות הליך פתיחת התיק ראה מאמר נפרד) וביה"ד מזמן את הצדדים לדיון אודות תביעת הגירושין.
הדבר הראשון שבית הדין מברר הוא מה היא עמדת הצד השני. האם הוא/היא מסכימים לגירושין? במידה ויש הסכמה, ניתן לעבור ולדון אודות שאר הנושאים הכרוכים בגירושין.
אולם במידה והצד השני מתנגד לגירושין ודורש שלום בית, אזי במקרה כזה, דבר שצריך וחשוב מאוד לדעת הוא שבית הדין בוחן בתחילה את הסיכויים לשלום בית בין בני הזוג. שלום בית הוא ערך מקודש, זהו היסוד של הבית היהודי ושל עם ישראל, כאשר התורה עצמה הדגישה בכמה מקומות כמה חשיבות יש לשלום הבית בין איש לאשתו, עד שהקב"ה מחל על כבודו והורה להתיר למחוק את שמו הכתוב על גבי מגילת סוטה, בכדי להשקות את אותה אישה שבעלה חושד בה ולברר שאין אחר חשדותיו ולא כלום, והכל כדי להשכין שלום בין איש לאשתו.
כך שבית הדין ינסה להשפיע על הצד המעוניין בגירושין לחזור לשלום בית. אלא שבמידה והצד התובע עומד על רצונו/ה להתגרש, או במידה ובית הדין התרשם שהצד הטוען שלום בית אינו כנה בבקשתו, אזי בית הדין ינסה לברר מהן העילות לגירושין, שעל ידם יוכל בית הדין להמליץ או לחייב ופעמים אף לכפות על הצד השני להתגרש.
עילות הגירושין
מהם עילות הגירושין ? ובכן נמנה מספר עילות מרכזיות :
- מורד/ת – כאשר אחד מבני הזוג מחליט להפסיק את יחסי האישות, הרי שבכך הוא/היא גודע/ת את אחד היסודות של חיי הנישואין. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בפעולה פסיבית של אי היענות לקיום יחסים, באי טבילה במקווה או בפעולה אקטיבית של הפרדת מיטות או אפילו בשינה מחוץ לחדר השינה. כאשר תופעה זו מתחילה, קמה לבן/בת הזוג הזכות לתבוע בבית הדין את בן/בת הזוג לחדול ממעשים אלו ולחזור לחיי זוגיות תקינים. תביעה זו נקראת בבית הדין "מורד/ת" . כאשר תופעה זו נמשכת במשך תקופה מהותית, קמה לבן/בת הזוג הזכות גם לתבוע גירושין. השלכות המרידה יתבארו במאמר נפרד אי"ה.
- בגידה – כאשר אחד מבני הזוג מגלה בגידה וחוסר נאמנות של הצד השני, הרי שיש בכך עילה מאוד משמעותית להביא לסיום חיי הנישואין. גם בנושא זה יש המון מה להרחיב, ואי"ה יובא במאמר נפרד.
- אלימות פיזית – אלימות פיזית מצד הבעל מהווה עילה ברורה ומובהקת למתן גט. פעמים שאף אלימות פיזית שעברה סובלימציה לאלימות מילולית תהווה סיבה לגירושין.
- אלימות כלכלית – אינו זן ומפרנס – בנוגע לעילה זו, חשוב לציין שהדבר יהווה עילה לגירושין רק במצבי קיצון כגון החסרת דברים בסיסיים מהאישה והילדים עד כדי חרפת רעב. מצב שכזה יכול להוות עילה לגירושין. אלימות כלכלית אחרת, לא בהכרח תהיה עילה לגירושין.
- אלימות נפשית – התעללות נפשית שבה אחד הצדדים מרגיש/ה מושפל/ת ומבוזה מהווה עילה לגירושין לפי המבואר במס' כתובות (עב,א) .
כאמור, אלו רק חלק מן העילות לגירושין. במידה ואכן קיימות חלק מהעילות המנויות לעיל יוכל בית הדין להמליץ או אף לחייב את הצדדים להתגרש.
סידור גט
במידה והצדדים הגיעו להסכמה להתגרש, או שניתן פסק דין המחייב את אחד מהצדדים להתגרש, אזי ביה"ד יסדר גט בין הצדדים. כיצד מתבצע סידור הגט?
נקדים ונאמר שסידור גט מתבצע ע"י מספר בעלי תפקידים בביה"ד. מלבד הדיינים, יש סופרי סת"ם ועדים. גט נכתב על קלף, ובדיו שחור, בדומה לכתיבת מזוזה. כתיבת גט אורכת בין 45 דקות ל 75 דקות.
ראשית צריך לדעת, שלסידור הגט צריך להגיע עם עדים – עד אחד לבעל ועד אחד לאישה. אפשר שהעדים יהיו קרובים לבעל או לאישה, כי המטרה בעדות שלהם היא להעיד על השם של הבעל ועל השם של אביו, וכן עד האישה אמור להעיד על שם האישה ועל שם אביה.
כמו כן לסידור הגט צריך להביא תעודת זהות + ספח, וכן תעודת נישואין וכתובה.
שלבי סידור הגט הם כדלהלן :
א – ביה"ד ראשית מבצע בירור שמות. מהו בירור שמות ?
בגט נכתבים שמות הבעל ושמות האישה וגם שמות אבי הבעל ואבי האישה, וישנה חובה הלכתית שהשמות יהיו מדוייקים ולכן ביה"ד שואל שאלות את בעלי הדין כגון "מה שמכם ? האם יש לכם כינויים ? מה שם אביך? איך מכנים את אביך? באיזה שם הוא עולה לספר תורה? "
שאלות שנועדו לדיינים להבין ולברר את השמות המדויקים של הבעל ואביו, וכן של האישה ואביה.
ב- לאחר שהושלם הליך בירור שמות, יכנסו לאולם הדיונים, סופר סת"ם – זה שכותב את הגט, ושני עדים- עדים מטעם בית הדין שצריכים לראות ולהעיד על מסירת הגט מידי הבעל לידי האישה. העדים גם חותמים על הגט.
ג- לאחר שהם יכנסו לאולם, יתקיים הליך "הקנאת כלי הכתיבה לבעל " – כלומר מכיוון שיש חובה הלכתית שהגט ייכתב ע"י הבעל וע"י כלי כתיבה משלו, רק מכיוון שהבעל לא יודע לכתוב גט וגם אין לו את כלי הכתיבה – אז מה שעושים, זה שהסופר סת"ם מוסר את כלי הכתיבה – קולמוס, דיו, ושאר כלי הכתיבה – לידי הבעל , ומבקש ממנו להגביה אותם בכדי שיזכה בהם ולאחר שעשה זאת הוא מוסר בחזרה את כלי הכתיבה לסופר סת"ם. ולאחר מכן הבעל נדרש להצהיר שהוא עושה שליח את הסופר סת"ם לכתוב את הגט בשליחותו. בכך למעשה הוא מסר את כלי הכתיבה שהם עכשיו קניינית שלו – לידי הסופר בכדי שיכתוב בשליחותו את הגט.
ד-לאחר מכן עושים התרת נדרים ושבועות לבעל .
- אח"כ מתקיים מינוי הסופרים והעדים – הדיין יקריא לבעל את ההוראות שלמעשה נועדו להורות לסופר סת"ם להיות שליח הבעל לכתוב את הגט בשמו (מאחר וכבר אמרנו שהבעל הוא זה שאמור לכתוב את הגט אלא שמכיוון שהוא לא יודע, הסופר סת"ם כותב בשמו ) וכן להורות לעדים להיות עדים בכתיבת הגט.
- אח"כ הסופר סת"ם ילך ללשכתו ויתחיל בכתיבת הגט. הבעל אמור להיות לידו במשך ה-10 דקות הראשונות ולאחר מכן הוא יכול לצאת להתאוורר עד שיקראו לו שהסופר סיים לכתוב את הגט (בערך שעה).
- בסיום כתיבת הגט, הצדדים ייקראו לאולם הדיונים, והבעל ימסור את הגט לאשתו. לפני מסירת הגט בפועל תתבצע שוב התרת נדרים ושבועות. האישה תתבקש להסיר כל צמיד או טבעת מעל ידיה ולפתוח את ידיה בכדי לקבל את הגט. לאחר שהבעל ימסור את הגט לידי אשתו, והיא תיקח את הגט ותגביה אותו ותלך איתו באולם כמה צעדים – נחשב הדבר שהיא קיבלה את הגט והצדדים מגורשים.
- בסיום התהליך כל צד יתבקש לשלם אגרה בגין קבלת תעודת גירושין וכן מעשה בית דין. אלו הם תעודות על ביצוע סידור הגט, ואישור על כך שהצדדים גרושים.
לסיכום :
סוגיית שלום הבית או גירושין היא סוגיה רגישה, מורכבת, בעלת השלכות רבות. מן הראוי להתייעץ עם טוען רבני לפני כל פעולה שנוקטים לרבות פתיחת תיק יישוב סכסוך.
אין באמור במאמר זה בכדי להוות ייעוץ משפטי .
דוגמא של מעשה בית דין :