רבים חושבים שהכתובה הינה עוד חלק מה"שואו" של החופה – דואגים לרב שיזמר יפה את השבע ברכות , דואגים ליין תירוש ולטלית נאה לחתן , לכוס זכוכית קטנה עטופה היטב בנייר כסף לשבור רגע לפני הריקודים , וגם כותבים איזה סכום מפוצץ בכתובה 1,000,000 ש"ח ככה כשהרב מקריא אותו בחופה שישמע יפה וג'נטלמני , סוף סוף מגיע לבחירת ליבי שה"שואו" של החופה יהיה מושלם…
עד שחולפות השנים , ומתברר שחיי הנישואים שכה ציפית להם לא מתוקים כמו שחשבת .. קשיים עם הילדים , קשיים בפרנסה , קשיים בזוגיות , מנסים שלום בית , לא הולך , ומכאן הדרך לבית הדין הרבני בלתי נמנעת .. . ושם הבעל שומע מהדיינים שאלה – לכמה תשלומים אתה מתכוון לפרוס את תשלום הכתובה.. ? סליחה ? איזה תשלום ? מה זה כתובה בכלל ? חתמתי על הכתובה כי הרב אמר לי לחתום.. לא קראתי מה היה כתוב שם ואין לי מושג מה אתם רוצים ממני…
האומנם ? ובכן, על מהות הכתובה, תוכנה, משמעויותיה – במאמר שלפניכם.
מהי כתובה?
כתובה זהו מסמך משפטי מחייב, מעין חוזה, הנכרת בין איש לבין אשתו במעמד הנישואים, והמכיל התחייבויות של האיש כלפי אשתו כדוגמת חובתו לפרנס את האישה, לדאוג לצרכיה, לרפואתה, למזונותיה, ובנוסף מכיל התחייבות כספית של הבעל כלפי אישתו במידה וח"ו יתגרש ממנה.
שטר הכתובה נחתם ע"י הבעל בנוכחות שני עדים במעמד החופה והנישואין, ונמסר לאישה ששומרת שטר זה בחזקתה (בד"כ נותנים לאם הכלה שתשמור בבוידם.. ).
מבנה הכתובה
חלקי הכתובה – שטר כתובה מכיל שני חלקים עיקריים.
החלק הראשון -"עיקר כתובה" – ההתחייבויות הבסיסיות של האיש כלפי אשתו ובכללן חובתו לכבד אותה, לדאוג לפרנסתה, מדורה וכל צרכיה לרבות בגדים ותכשיטים כרצונה, רפואתה, ואפי' התחייבות לדאוג למזונותיה לאחר פטירתו של הבעל.
בחלקו השני של שטר הכתובה מצוי "תוספת כתובה" – זהו סכום כסף שמתחייב הבעל ומוסיף מעצמו (מכאן המונח "תוספת כתובה") ומרצונו במידה וח"ו יגרש את האישה. נוהגים לכנות סכום זה של תוספת הכתובה, כ"כתובה" עצמה. הסכום הכספי של הכתובה משתנה ותלוי במנהגים שונים.
מטרת הכתובה – פיצוי גירושין
עיקר מטרת הכתובה היא דאגה של חז"ל לכבודן של בנות ישראל – וכלשון הגמ' כתובות " שלא תהא קלה בעיניו להוציאה " – כלומר חששו חז"ל שהבעל ייקח את מוסד הנישואים בתור המלצה בלבד , וברגע שלא יתאים לו – יגרש את אישתו וישחק ברגשותיה ובחיה . מכאן אמרו חז"ל לבעל דע לך שמוסד הנישואין זה לא צחוק , אתה לא יכול להחליט בוקר אחד שלא מתאים לך להישאר עם אשתך – דע לך שאם תחליט כך – תצטרך לפצות את האישה בפיצוי הולם כראוי לכבודה של האישה על מנת שתוכל להמשיך את חייה גם לאחר הגירושין . נדגיש שהמדובר הוא שהסיבה לגירושין היא נטו רצון הבעל השרירותית – אומנם אם הצליח הבעל להוכיח סיבה טובה ומספקת לגירושין – במקרה כזה הרי שלא יצטרך לשלם – שכן לא הוא הגורם לפירוק הנישואין.
סכום הכתובה – משמעויות
כאמור לעיל, הסכום שמתחייב הבעל כלפי אשתו בשטר כתובה, משתנה בין העדות השונות ובין המגזרים השונים.
ישנם מעדות ספרד שנוהגים לרשום סך של 52,000 ₪ (כמניין בן – בגימטריא 52) , 101,000 ₪ (כמניין מיכאל), 180,000 ₪ (עשר פעמים ח"י אלף ₪) , 555,000 ₪ (חמסה..) ואפילו 1,000,000 ₪ ומעלה.. האם יש משמעות לסכומים אלו ?
ובכן צריך לדעת שבהחלט כן !
סכומים של עד כ-400,000 ₪, בהחלט שמקובל לכתוב ומהווים התחייבות כספית מוחלטת כך שבמידה והאיש מגרש את האישה והוא האשם בגירושין – הוא יצטרך לשלם לאישה את מלוא כתובתה ! זוהי לא המלצה זהו חיוב משפטי גמור !
ביחס לסכומים אחרים – ישנם סכומים גבוהים יותר (עד לגובה של מיליון ₪ בדרך כלל) שגם במקרים מסוימים ניתנים לגבייה והבעל יצטרך לשלמם. ישנם סכומים שייחשבו כסכומים שנכתבו לכבוד – בדרך כלל סכום של 555,555 שנכתב כנגד עין הרע.. והבעל ישלם פחות מסכום זה של כחצי מיליון וישנם סכומים שייחשבו כמופרזים – כתובה מוגזמת – וייתכן שיבוטלו או יונמכו למינימום של כ- 120,000 ₪ בלבד.
תוכלו למצוא באתר מאמרים נוספים ופסקי דין המרחיבים סוגיה זו..
האם אישה מקבלת כתובה ?
בהחלט כן ! על האישה להגיש תביעת כתובה – תביעה לגביית כתובה – לבית הדין הרבני (הוא הסמכות הבלעדית בתביעת כתובה ולא בית משפט – אין לבית משפט סמכות להכריע בתביעת כתובה) – ולאחר הליך משפטי הכולל כתבי תביעה, כתבי הגנה, עדים, ראיות, דיונים והוכחות – ובמידה והבעל נמצא אשם בגירושין – הוא יצטרך לשלם לאישה את כתובתה ! את כל הכסף (או חלקו, תלוי בנסיבות) שכתב לה בכתובה !
למה חשוב להתייעץ עם טוען רבני בענייני כתובה ?
מאחר ומדובר בהליך שהוא נטו הלכתי, ותלוי בידע בהלכה ובמסורת היהודית, מומלץ להיעזר בטוען רבני מוסמך ומנוסה לצורך ייצוג בתביעות כתובה. תביעות אלו מאופיינות לרוב בכתבי תביעה הלכתיים, טיעונים הלכתיים, כתבי הגנה לפי ההלכה, ודיוני הוכחות לפי התקנות של בתי הדין הרבניים. טוענים רבניים עוברים הכשרה הלכתית מקיפה ובעלי ידע תורני הנדרש לתביעות מסוג זה. לרוב לעורכי הדין אין את הידע ההלכתי הנדרש בהליכים הלכתיים כגון אלו, ולפיכך במקרים רבים נעשים טעויות שגורמות פעמים להפסד כתובה שלא כדין.
טוען רבני מוסמך מתמחה בהלכה ובסוגיות אלו של תביעת כתובה ולכן הוא הכתובת הנכונה במקרים כגון אלו ואחרים.
מתי אישה זכאית לכתובה?
אישה זכאית לכתובתה בד"כ כאשר הבעל הוא זה שתבע גירושין והוא האשם בגירושין אלו. במקרה זה ייפסק חיוב כתובה.
אשם בגירושין יכול להיקבע בגין אלימות פיזית שננקטה כלפי האישה, אלימות מילולית, אלימות נפשית, בגידה, השתמשות בסמים או שתיית אלכוהול, ועוד.
שאלת האשם בגירושין זו שאלה רחבה ומקיפה ובאתר ישנם מאמרים ופסקי דין המקיפים ומבארים באר היטב נושאים אלו.
האם אישה קיבלה סכום של מליון ₪ ( 1,000,000 ₪ ) בכתובה ?
התשובה היא כן ! בפסק דין מבית הדין הרבני האזורי בנתניה ( פורסם במאגר המקוון פס"ד קפ') , חויב בעל בתשלום מלוא הסכום הנקוב בכתובה – 1,000,000 ₪ . עפ"י פסק הדין , הגדרת כתובה מוגזמת היא: אם הסכום המדובר הוא בלתי צפוי להיות מושג באופן סביר במהלך החיים [ולא כתובה בסכום המספיק למחיה של שנה אחת, שזה נאמר על עיקר הכתובה או מאתיים זקוקים בלא תוספת כתובה]. במקרה זה אין כלל כתובה מוגזמת, והטוען על כתובה מוגזמת עליו נטל ההוכחה.
האם טענות כגון לא קראתי מה שכתוב בכתובה , או לא הבנתי מה שכתוב בכתובה, קבילות ?
לפי פסק ביה"ד הרבני הגדול בירושלים , טענות כמו 'לא קראתי את מה שכתוב בכתובה' או 'לא הבנתי את מה שכתוב בה בגלל שהיא כתובה בשפת ארמית' – אינן קבילות , ראשית מפני שסכום ההתחייבות עצמו – כתוב בשקלים ובעברית , ועוד שהרי הלכה פסוקה בשולחן ערוך חלק אבן העזר סימן סו' – שאין אדם שחתם על שטר יכול לטעון שלא הבין ולא ידע על מה הוא חותם גם אם אכן יתברר כי לא ידע קרוא – אחרת ביטלנו כל דיני שטרות , שכל אחד יוכל לטעון כך ולבטל חוזה ושטר שעשה . חתמת – תעמוד מאחרי התחייבותך .
האם בגלל שהאישה היא זו שפתחה תיק גירושין או הגישה תביעת גירושין היא אינה זכאית לכתובה ?
רבים חושבים שאם האישה פתחה תיק ברבנות – הגישה תביעת גירושין – אז אוטומטית היא אינה זכאית לכתובתה. ובכן מדובר בטעות !! שכן לפי ההלכה הזכאות לכתובה אינה תלויה במי הגיש תביעת גירושין או מי פתח את התיק – הזכאות תלויה במי אשם בגירושין והאם הגירושין יצאו מהבעל או מהאישה. ההשלכה היחידה של מי שהגיש את תביעת הגירושין – הינה נטל ההוכחה. כלומר אם האישה הגישה תביעת גירושין, היא זו שתצטרך להוכיח למה הבעל חייב בכתובתה, והאם הבעל הוא זה שהגיש את תביעת הגירושין, הוא זה שיצטרך להוכיח למה הוא פטור מכתובתה.
האם הבעל יכול להתגונן מתביעת הכתובה ?
התשובה היא כן. הליך תביעת כתובה הינו הליך הלכתי שבו בדרך כלל נטל חובת ההוכחה הינו על מי שתבע גירושין. עליה להוכיח שהבעל אשם בגירושין ובמידה ולא עמדה בנטל ההוכחה ההלכתי הנדרש – הבעל יהיה פטור מתשלום הכתובה. כמו כן במידה והבעל הוכיח שהאישה הינה אישה מורדת, בוגדת, או עוברת על דת – אזי הבעל יהיה פטור מהכתובה.
הצמדת סכום הכתובה – האם ניתן לרשום כתובה בדולר? מה קורה אם חתמו על סכום בלירות והכסף התחלף לשקל?
כתובות בעיקר משנים שלפני שנת 1985 , רשומות בשקלים ישנים או בלירות. במקרה שכזה בתי הדין הרבניים נוהגים להצמיד לדולר או למדד המחירים לצרכן. תוכלו לקרוא בהרחבה באתר במאמר הצמדת כתובה.
האם ניתן לקבל גם כתובה וגם כספים מהפנסיה או מאיזון המשאבים ?
ישנו כלל ידוע הקובע ש"אין כפל מבצעים" – לא ניתן לקבל גם כתובה וגם כספים פנסיוניים או סוציאליים מהבעל. הסיבה הינה מאחר ואומדים את דעת הבעל המתחייב, שאינו מתכוון להתחייב בכפל – גם לשלם כתובה וגם לשלם מזכויותיו הפנסיוניות ו/או הסוציאליות. ומאחר וזכות הכתובה זו זכות לפי ההלכה, והזכות לאיזון משאבים זו זכות לפי חוק יחסי ממון – סכומים אלו מתקזזים האחד בשני. להרחבה, ניתן לקרוא במאמר "כפל מבצעים" באתר.
האם התחייבות לויתור על כתובה במסגרת הסכם ממון מחייבת ?
התחייבות במסגרת הסכם ממון לויתור על כתובה במקרה של גירושין – עומדת בסתירה מוחלטת לעצם עשיית הכתובה. ישנו כלל הלכתי שאסור לאדם לשהות עם אשתו ללא כתובה ! וזאת שמא תהא קלה בעיניו להוציאה – שמא בגלל שאין לבעל שום "קנס" או "תשלום כספי" בגין הגירושין, יהא קל בעיניו "ללחוץ על ההדק" ולגרש את האישה מחייו. ולכן על פי רוב, פסיקות בתי הדין הרבניים הכירו בהתחייבות הכתובה ככזו שגוברת על ויתור כזה או אחר במסגרת הסכם ממון.
לסיכום – כתובה הינה חוזה לכל דבר – יש לקחת בחשבון שהסכום הנכתב בה – עלול להגיע לידי גבייה בעתיד – ולכן סוף מעשה במחשבה תחילה .
רוצים לקרוא עוד על דיני כתובה ? חפשו באתר כתובה ותקבלו רשימת מאמרים ופסקי דין אקטואליים.
המאמר נכתב ע"י טוען רבני אלעד אמסלם . אין באמור להוות תחליף ליעוץ הלכתי משפטי .
