מבוא

פסק הדין בתיק 1507660/1 בפני ביה"ד הרבני הגדול בירושלים מדבר בדיוק במקרה שכזה. הערעור שבפני בית הדין הגדול עוסק בהחלטה של אב בית הדין בבאר שבע, אשר נתן צו הגנה כנגד המערער, והורה על הארכתו בדיון שנערך שלא בנוכחותו ובדן יחיד. המערער טוען כי לא נשמעה עמדתו טרם מתן הצו, וכי לא הייתה עילה מספקת להוצאתו.

סוגיית מתן הצו בדן יחיד

המערער העלה את הטענה כי הצו ניתן בדן יחיד, דבר שיכול להעמיד את הצו בספק מבחינת הסמכות המשפטית וההלכתית. בית הדין הגדול מתייחס לשאלה אם צו הגנה כזה הוא צו ביניים, ובכך האם יש מקום לתת אותו בדן יחיד. בית הדין מציין כי יש מקום לדון האם הצו מהווה "צו ביניים", ולכן ניתן היה לתת אותו על ידי אב בית הדין בלבד. עם זאת, לא נקבעו מסמרות בנושא זה, אך ברוב המקרים בתי הדין הרבניים מתירים זאת במקרים של צווים זמניים.

האפשרות להוציא צו בהיעדר המערער

המניע המרכזי בבחינת מתן הצו בהיעדר המערער קשור לחשש מבעיות של אלימות בבית, ומצבים בהם דרוש צו דחוף למניעת סכנה. החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר מתן צו הגנה גם ללא שמיעת המערער אם נוכח בצורך הדחוף. על אף שמבחינה הלכתית, זכויות ממוניות של אדם עשויות להיפגע בהחלטות כאלה, והרי ידוע שדיני ממונות ב-3 ולכן לכאורה צריך הרכב של 3 דיינים, אך בפרקטיקה בפרט במצבים של מניעת סכנה, צווים אלו ניתנים גם ע"י דיין יחיד.

שיקול הדעת של בית הדין

בית הדין מציין כי ניתן לערער על שיקול הדעת שהוביל להוצאת הצו, אך במקרים כאלה הערעור מתקבל לעיתים נדירות. המערער לא מנצל את האפשרות להעלות טענות לגופו של עניין, והעדיף להתמקד בטענות אחרות, דבר שצמצם את סיכוייו להצלחה בערעור.

ההכרעה בעניינו של הערעור

לבסוף, בית הדין הגדול החליט למחוק את הערעור, תוך מתן הסבר מפורט לפסילה, לאור העובדה כי כל הכרעה בערעור תפסיק את תוקפו של הצו זמן קצר לפני שייפקע, ולמעשה תהיה לה רק משמעות תיאורטית.

סיכום

ההחלטה המדוברת מציגה שיקולים משפטיים והלכתיים חשובים בנושא צווי הגנה וערעורים עליהם. בית הדין הגדול ציין כי הליך משפטי חייב להימנע מלהיות תיאורטי, ויש לבחון את הסיכויים המעשיים של הערעור בטרם הגעתו להכרעה.