האם ניתן להגיש תביעת כתובה – שהבעל ישלם את הסכום שנכתב בכתובה ? האם שטר הכתובה הינו חוזה מחייב לכל דבר ועניין או חלק מטקס הנישואין בלבד ? מתי אישה זכאית לכתובה ? האם הבעל יכול להתגונן במסגרת תביעת כתובה ? על כל זאת ועוד – במאמר שלפניכם.

האם אישה מקבלת כתובה ?

בהחלט כן ! על האישה להגיש תביעת כתובה – תביעה לגביית כתובה – לבית הדין הרבני (הוא הסמכות הבלעדית בתביעת כתובה ולא בית משפט – אין לבית משפט סמכות להכריע בתביעת כתובה ) – ולאחר הליך משפטי הכולל כתבי תביעה, כתבי הגנה, עדים, ראיות, דיונים והוכחות – ובמידה והבעל נמצא אשם בגירושין – הוא יצטרך לשלם לאישה את כתובתה ! את כל הכסף (או חלקו, תלוי בנסיבות) שכתב לה בכתובה !

מתי אישה זכאית לכתובה?

 אישה זכאית לכתובתה בד"כ כאשר הבעל הוא זה שתבע גירושין והוא האשם בגירושין אלו. במקרה זה ייפסק חיוב כתובה.

אשם בגירושין יכול להיקבע בגין אלימות פיזית שננקטה כלפי האישה, אלימות מילולית, אלימות נפשית, בגידה, השתמשות בסמים או שתיית אלכוהול, ועוד.

שאלת האשם בגירושין זו שאלה רחבה ומקיפה ובאתר ישנם מאמרים ופסקי דין המקיפים ומבארים באר היטב נושאים אלו. ניתן לעיין בפסק דין מביה"ד הרבני תל אביב בתיק 1310127/1 שמבאר בארוכה דין זה של אשם בגירושין.

מתי אישה אינה זכאית לכתובה ?

ייתכנו מצבים בהם האישה אינה זכאית לכתובה – כגון שהוכח שהאישה הינה האחראית לגירושין או "האשמה" בגירושין. במידה והאישה הינה אישה מורדת, בוגדת, עוברת על דת – במקרים אלו האישה אינה זכאית לכתובה. ישנם כמובן חילוקים כגון הצורך ב"התראה" במקרה של עוברת על דת – אך באופן כללי, אלו המקרים המרכזיים בהם אישה אינה זכאית לכתובתה.

למה חשוב להתייעץ עם טוען רבני בענייני כתובה ?

הליך תביעת כתובה הינו הליך שהוא נטו הלכתי, ותלוי בידע בהלכה ובמסורת היהודית, ולפיכך מומלץ להיעזר בטוען רבני מוסמך ומנוסה לצורך ייצוג בתביעות כתובה. תביעות אלו מאופיינות לרוב בכתבי תביעה הלכתיים, טיעונים הלכתיים, כתבי הגנה לפי ההלכה, ודיוני הוכחות לפי התקנות של בתי הדין הרבניים. טוענים רבניים עוברים הכשרה הלכתית מקיפה ובעלי ידע תורני הנדרש לתביעות מסוג זה. לרוב לעורכי הדין אין את הידע ההלכתי הנדרש בהליכים הלכתיים כגון אלו, ולפיכך במקרים רבים נעשים טעויות שגורמות פעמים להפסד כתובה שלא כדין.
טוען רבני מוסמך מתמחה בהלכה ובסוגיות אלו של תביעת כתובה ולכן הוא הכתובת הנכונה במקרים כגון אלו ואחרים.

סכום הכתובה – האם הבעל מחויב לסכום שכתב בכתובה ?

התשובה היא : כל עוד שמדובר בסכום סביר (ולא מוגזם) שנכתב לא לכבוד בלבד, אז התשובה הינה כן !  מהו סכום סביר ? בפסק דין מבית הדין הרבני האזורי בנתניה ( פורסם במאגר המקוון פס"ד קפ') , חויב בעל בתשלום מלוא הסכום הנקוב בכתובה – 1,000,000 ₪ . עפ"י פסק הדין , הגדרת  כתובה מוגזמת היא: אם הסכום המדובר הוא בלתי צפוי להיות מושג באופן סביר במהלך החיים [ולא  כתובה  בסכום המספיק למחיה של שנה אחת, שזה נאמר על עיקר הכתובה או מאתיים זקוקים בלא תוספת  כתובה]. במקרה זה אין כלל כתובה מוגזמת, והטוען על כתובה מוגזמת עליו נטל ההוכחה.

וכן בפסק דין מביה"ד הרבני הגדול בירושלים, בתיק 1365640/4 שניתן ביום 16/7/24 הצדיקו את פסק דינו של ביה"ד הרבני אזורי בירושלים שחייב את הבעל בסך של 1,000,000 ₪ כתובה.

האם טענות כגון לא קראתי מה שכתוב בכתובה , או לא הבנתי מה שכתוב בכתובה, קבילות ?

לפי פסק ביה"ד הרבני הגדול בירושלים בתיק 987456-1 , טענות כמו 'לא קראתי את מה שכתוב בכתובה' או 'לא הבנתי את מה שכתוב בה בגלל שהיא כתובה בשפת ארמית' – אינן קבילות , ראשית מפני שסכום ההתחייבות עצמו – כתוב בשקלים ובעברית , ועוד שהרי הלכה פסוקה בשולחן ערוך חלק אבן העזר סימן סו' – שאין אדם שחתם על שטר יכול לטעון שלא הבין ולא ידע על מה הוא חותם גם אם אכן יתברר כי לא ידע קרוא – אחרת ביטלנו כל דיני שטרות , שכל אחד יוכל לטעון כך ולבטל חוזה ושטר שעשה . חתמת – תעמוד מאחרי התחייבותך . מקור דברים אלו הינו בתשובת הרשב"א, ובפסקו של הרמ"א בשולחן ערוך אבן העזר סימן ס"ו סעיף יג'.

האם בגלל שהאישה היא זו שפתחה תיק גירושין או הגישה תביעת גירושין היא אינה זכאית לכתובה ?

רבים חושבים שאם האישה פתחה תיק ברבנות – הגישה תביעת גירושין – אז אוטומטית היא אינה זכאית לכתובתה. ובכן מדובר בטעות !! שכן לפי ההלכה הזכאות לכתובה אינה תלויה במי הגיש תביעת גירושין או מי פתח את התיק – הזכאות תלויה במי אשם בגירושין והאם הגירושין יצאו מהבעל או מהאישה. ההשלכה היחידה של מי שהגיש את תביעת הגירושין – הינה נטל ההוכחה. כלומר אם האישה הגישה תביעת גירושין, היא זו שתצטרך להוכיח למה הבעל חייב בכתובתה, והאם הבעל הוא זה שהגיש את תביעת הגירושין, הוא זה שיצטרך להוכיח למה הוא פטור מכתובתה.

תביעת כתובה לאחר גירושין – האם ניתן ?

בשולחן ערוך מבואר (אהע"ז סימן צג') שהכתובה נגבית בשני אופנים – בגירושין, או במיתת הבעל.

בגירושין – מועד פירעון הכתובה הוא למעשה לאחר הגירושין, אך תביעת כתובה ניתן ואף ראוי להגיש לפני הגירושין עצמם ובסמוך להם יחד עם תביעת הגירושין שמוגשת לבית הדין הרבני.

עם זאת, תביעת כתובה ניתן להגיש גם אחרי הגירושין. יש לציין כי ישנו קושי מובנה לתבוע כתובה לאחר גירושין במידה ועבר זמן משמעותי כגון 25 שנים, שאז מבואר בשולחן ערוך שאם האישה לא תבעה את כתובתה אחרי כל כך הרבה זמן – מן הסתם מחלה על תביעתה לבעלה.

במיתת הבעל – הגמ' (כתובות פא.) אומרת "לא ניתנה כתובה להיגבות מחיים" – כלומר כתובה ניתנה להיגבות גם לאחר מיתת הבעל במידה והצדדים נישארו נשואים והבעל נפטר, שאז ניתן להגיש תביעת כתובה מעזבון.

האם הבעל יכול להתגונן מתביעת הכתובה ?

התשובה היא כן. הליך תביעת כתובה הינו הליך הלכתי שבו בדרך כלל נטל חובת ההוכחה הינו על מי שתבע גירושין. עליה להוכיח שהבעל אשם בגירושין ובמידה ולא עמדה בנטל ההוכחה ההלכתי הנדרש – הבעל יהיה פטור מתשלום הכתובה. כמו כן במידה והבעל הוכיח שהאישה הינה אישה מורדת, בוגדת, או עוברת על דת – אזי הבעל יהיה פטור מהכתובה.

הצמדת סכום הכתובה – האם ניתן לרשום כתובה בדולר? מה קורה אם חתמו על סכום בלירות והכסף התחלף לשקל?

כתובות בעיקר משנים שלפני שנת 1985 , רשומות בשקלים ישנים או בלירות. במקרה שכזה בתי הדין הרבניים נוהגים להצמיד לדולר או למדד המחירים לצרכן. תוכלו לקרוא בהרחבה באתר במאמר הצמדת כתובה.

האם ניתן לקבל גם כתובה וגם כספים מהפנסיה או מאיזון המשאבים ?

ישנו כלל ידוע הקובע ש"אין כפל מבצעים" – לא ניתן לקבל גם כתובה וגם כספים פנסיוניים או סוציאליים מהבעל. הסיבה הינה מאחר ואומדים את דעת הבעל המתחייב, שאינו מתכוון להתחייב בכפל – גם לשלם כתובה וגם לשלם מזכויותיו הפנסיוניות ו/או הסוציאליות. ומאחר וזכות הכתובה זו זכות לפי ההלכה, והזכות לאיזון משאבים זו זכות לפי חוק יחסי ממון – סכומים אלו מתקזזים האחד בשני. להרחבה, ניתן לקרוא במאמר "כפל מבצעים" באתר.

האם התחייבות לויתור על כתובה במסגרת הסכם ממון מחייבת  ?

התחייבות במסגרת הסכם ממון לויתור על כתובה במקרה של גירושין – עומדת בסתירה מוחלטת לעצם עשיית הכתובה. ישנו כלל הלכתי שאסור לאדם לשהות עם אשתו ללא כתובה ! וזאת שמא תהא קלה בעיניו להוציאה – שמא בגלל שאין לבעל שום "קנס" או "תשלום כספי" בגין הגירושין, יהא קל בעיניו "ללחוץ על ההדק" ולגרש את האישה מחייו. ולכן על פי רוב, פסיקות בתי הדין הרבניים הכירו בהתחייבות הכתובה ככזו שגוברת על ויתור כזה או אחר במסגרת הסכם ממון.

לסיכום – כתובה הינה חוזה לכל דבר – יש לקחת בחשבון שהסכום הנכתב בה – עלול להגיע לידי גבייה בעתיד – ולכן סוף מעשה במחשבה תחילה .

רוצים לקרוא עוד על דיני כתובה ? חפשו באתר כתובה ותקבלו רשימת מאמרים ופסקי דין אקטואליים.

המאמר נכתב ע"י טוען רבני אלעד אמסלם . אין באמור להוות תחליף ליעוץ הלכתי משפטי .